נחל שורק
ג. ויבא שאול עד עיר עמלק וירב בנחל. אמרו ביומא דף כ"ב א"ר מני על עסקי נחל בשעה שא"ל הקב"ה לשאול לך והכית את עמלק אמר ומה אם בשביל נפש א' אמרה תורה הביאו עגלה ערופה בנחל כל הנשמות הללו על אחת כמה וכמה אם אדם חטא בהמה מה חטאה אם גדולים חטאו קטנים מה חטאו מיד יצאה ב"ק ואמרה לו אל תהי צדיק הרבה. והדברים תמוהים מה ק"ו זה נגד דבר ה' בפרטות. ועוד מה ענין עגלה ערופה על ישראל לזרע עמלק הרשעים. והמפרשים כתבו משם הרב כלי יקר דכשבא שאול נתגיירו כל העמלקים ואז דן שאול ק"ו זה וסבר כי מ"ש ה' היינו אם לא נתגיירו וכו' ע"ש. ועדיין ק' דנראה דשמע הבת קול דהכי אמרינן יצאת ב"ק ואמרה לו. ואפשר דסבר שאול כר' יהושע דאין משגיחין בבת קול וכן כתבתי אני בעניי בקנט' כסא דוד דף כ"ג ושם כתבתי דטעה כי אין מקבלים גרים מעמלק. ועוד דהגרות מיראה. ועוד דה' כבר ידע שיקבלו להתגייר ואפ"ה ציוה להמית הכל ועוד הארכתי שם. וכונתי מבוארת. דהוא עשה נגד מאמרו יתברך והבת קול והשאיר אגג חי והבהמות. ועל זה כתבתי דסבר אין משגיחין בבת קול. ועל הק"ו שעשה בתחילה כשנתגיירו אמרתי דאינו גרות שהיה מיראה ועוד אין מקבלים גרים וכו'. והנני יוסיף לבאר דכפי האמור שקבלו הגרות ודן ק"ו ואמרה לו הבת קול אל תהי צדיק הרבה. נראה שחזר בו במקצת וקבל דברי הבת קול לחצאין שהרי הרג הכל ולא נשאר אלא אגג חי והבהמות. וצריך טעם לזה. ואולי מה שהרג הכל לא חזר בו מפני הבת קול דסבר אין משגיחין בבת קול אלא דגם הוא ראה שהגרות מפני אימות מות ולא שמיה גרות. אי נמי אפשר דרך הלציי שסבר שגם הבת קול לא עקר סברתו בכל אלא אמרה אל תהי צדיק הרבה והקפידא הוא על ריבוי הצדקות אבל הצדקות מיהא בעי למעבד ולכן עשה פשרה דהעמלקים כלם הרג. והבהמה שהיא לא חטאה והנה צורך לקרבנות בהא אינו נגד הבת קול.
רש"י
וירב בנחל. וילחם בנחל ורבותינו אמרו (יומא כב ב): על עסקי נחל רב ודן את עצמו, ומה בשביל נפש אחת אמרה תורה ערוף עגלה בנחל, בשביל כל הנפשות האלו לא כל שכן, אם אדם חטא, בהמה מה חטאה: